גזר דין בתיק ת"פ 1015-10

         הרקע

1.      הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום וללא ניהול הוכחות בעבירה של גניבה בידי עובד, בכך שכשעבד בין השנים 2002-2007 בחברת "ביטוח ישיר" כראש צוות סיוע ושיבוב, הוא גנב שיקים שהועברו והתקבלו בחברה, לאחר פסק דין או החלטה בסיומו של הליך כלשהו, לפקודת עורך הדין שייצג את החברה באותו הליך, כלהלן:

בין החודשים 08-09/07, נטל הנאשם שיק מאת חברת "אוויס" ע"ס 21,999 ש"ח לפקודת עו"ד איריס פרימוביץ, שהגיע למשרדו, כשהוא מתכוון לשלול את השיק מבעליו שלילת קבע. מס' ימים לאחר הגניבה, נפגש הנאשם עם אדם שזהותו אינה ידועה, מסר לו את השיק וכשבוע אח"כ, מסר האחר לנאשם בתמורה סכום של כ- 9,000 ש"ח.

כעבור מס' ימים, נטל הנאשם שיק מאת חברת "ניו קופל" ע"ס 34,830 ש"ח לפקודת עו"ד אילנה גולדרט, שהגיע למשרדו, כשהוא מתכוון לשלול את השיק מבעליו שלילת קבע. הנאשם העביר את השיק לאחר וזה מסר לו כעבור מס' ימים בתמורה סכום של כ- 15,000 ש"ח.

כעבור מס' ימים נוספים, נטל הנאשם שיק ע"ס 8989 ש"ח מאת עו"ד אברהם פיינגולד לפקודת החברה, שהגיע למשרדו, כשהוא מתכוון לשלול את השיק מבעליו שלילת קבע. הנאשם סגר את התזכורות שאמורות היו להופיע בהקשר של שיק זה במערכת הממוחשבת בחברה, השליך לפח האשפה את פסק הדין שצורף לשיק, במטרה שעובדי החברה לא יבחינו בהיעלמות השיק, וכעבור 3 ימים העביר לאחר את השיק וזה מסר לו, כעבור שבוע, סכום של כ- 4,000 ש"ח.

בתאריך 22.10.07, העביר עו"ד אמיר כצנלסון לחברה 4 שיקים לפקודת החברה. הנאשם נטל את השיקים בהם היו נקובים הסכומים הגבוהים יותר: האחד ע"ס 128,274 ש"ח, והשני ע"ס 36,846 ש"ח, כשהוא מתכוון לשלול את השיקים מבעליהם שלילת קבע והעבירם לאחר עוד באותו היום.

במעשיו דלעיל, גנב הנאשם ממעבידו 5 שיקים שהגיעו לידיו בשביל מעבידו, שערכם עלה על אלף ש"ח.

טיעוני המאשימה לעונש

2.      עבירת הגניבה ממעביד הינה חמורה, שהמחוקק קבע בגינה עונש מקסימום של 7 שנים, והכלל המנחה בענישה בגינה הוא בהטלת עונש מאסר ממש, לא רק בשל הנזק הכלכלי שנגרם למעביד, אלא גם בשל הפגיעה באמון, שהוא בסיס יחסי העבודה בין עובד למעביד. הנאשם ניצל לרעה את אמון מעבידו, גנב 5 שיקים בזמנים שונים ובסכומים גדולים, העבירם לאחר למעט 2 השיקים האחרונים, ואף ניסה להעלים ראיות לגבי השיק ע"ס 9,000ש"ח שקיבל, כשסגר לגביו תזכורות במחשוב החברה, והשליך לפח את פסק הדין שצורף לשיק, כדי להסתיר את היעלמות השיק. הנאשם גנב 5 שיקים בסכום כולל של כ-224,999 ש"ח שהגיעו לידיו בשביל מעבידו, מתוכם שלשל לכיסו כ-29,000ש"ח, ולא מדובר במעידה חד פעמית, אלא בפעילות שיטתית מתוחכמת, ולאורך תקופה, עד שנחשפו העבירות. כשהוגשה התלונה במשטרה, הנאשם הכחיש מעשיו ומסר מס' גרסאות, כך שאילולא היו נחשפות יתכן והיה ממשיך במעשיו. אף בתשובתו לכתב אישום הוא כפר במיוחס לו, ורק לאחר שנקבע מועד להוכחות, חזר בו מכפירתו, והודה. לפיכך אין מצידו חרטה אמיתית.

אשר על כן עותרת המאשימה כי ביהמ"ש יטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

  3.       הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה לאחר שנחקר ע"י ק. הבטחון של חברת ביטוח ישיר בעת חקירתו במשטרה, דבר המצביע על לקיחת אחריות מלאה למעשיו. כתב האישום והסכומים בו, לרבות אלו שהתקבלו ע"י הנאשם כתוצאה מפריטת השיקים, מבוסס על הודייתו, לכן אין לומר כי לא לקח אחריות ואינו מביע חרטה. דחיית הדיונים בביהמ"ש 3 פעמים וכפירתו נעשו מתוך כוונה לשאת ולתת עם התביעה, כשלבסוף הוא חזר בו מכפירתו, הודה והדבר מצביע על חרטה כנה ואמיתית. הנאשם חסך בזמן שיפוטי, העבירות משנת 07', כתב האישום הוגש ב-10' והתיק הגיע לבירור בביהמ"ש רק בשנת 2012.

4.      לנאשם אין עבר פלילי או תיקים אחרים והגם שעפ"י הפסיקה בעבירות מסוג זה הנאשמים לרוב נורמטיביים, יש להתחשב בנסיבות האישיות. מדובר באירועים בודדים שהתבצעו בתקופה קצרה של מס' חודשים, כהסתבכות ראשונה, שנבעה מקשיים כלכליים, בהם נאלץ הנאשם לקחת הלוואות בשוק האפור, נכנס למגל הקסמים שהפך למעגל איימים, בו נאלץ  לשלם החזרים, בהם לא עמד, עקב ריביות דרקוניות, והוא חווה איומים מהשוק האפור, שהתדפקו על דלת אמו והפחידוהו עד כדי כך  שפחד לספר עליהם, ורק במשטרה סיפר ונטל אחריות.

מעשי הגזילה, מתייחסים רק לסעיפים 1-5 לעובדות כתב האישום, ע"ס כולל של כ-60,000 ש"ח בשיקים שהעביר לפריטה בשוק האפור, הסכום הוחזר בסופו של יום מלואו ע"י הבנק למקור שהוציא את השיק, ומנגד הנאשם שילם סכומים אלה לגורמים בשוק האפור שעשו שימוש בשיקים. לפיכך למתלונן, הוחזרו מלא הכספים, והכספים שנגנבו בסעיף 6 לכתב האישום כלל לא נפדו.

5.      הנאשם, כבן 33, הפנים את חומרת מעשיו, לקח אחריות עליהם, הביע חרטה, תיקן את מעידתו, התחתן לפני כ-4 שנים, ולפני כשנה וחצי התמודד עם מות אביו שהיה עמוד התווך כמקור פרנסה יחיד במשפחה בנגרייה שבבעלותו. הנאשם נטל את ניהול הנגרייה לידיו לפרנסת אשתו ואמו, וב-3 השנים האחרונות הוא ואשתו מתמודדים עם טיפולי פוריות קשים.

לאור כל האמור עותר הסניגור כי ביהמ"ש יימנע מהטלת מאסר, וגדיעת פנרסת הנאשם, ו יטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות.

דיון

6.      מדובר במעשים חמורים, שחזרו על עצמם, בהם גנב הנאשם ממעבידו סכומי כסף גדולים, בתעוזה, בתחכום בשיטתיות ובנקל, כשבאחד המקרים אף העלים ראיות ועקבות במחשב ואף השמיד את פסק הדין, כדי להסתיר את דבר הגניבה, כך שבפועל רק חשיפת מעשיו והחקירה בגינם עצרה אותו. בבואי לגזור את דינו של הנאשם, אביא כל זאת בחשבון, וכן את העונש החמור של מאסר עד 7 שנות אמסר שקבע המחוקק לעבירה של גניבה ממעביד, את הקלות הטמונה בביצועה, מתוקף יחסי האמון שביחסי עובד מעביד, שעל מעביד לתת בעובדו, בהפקידו בידו את ביצוע רכושו וכספו לצורך העבודה, מתוך אמון וציפייה כי העובד ידאג במעשיו לטובת מעבידו. הנאשם ניצל את האמון הרב שניתן בו, את תפקידו החשוב, כשתחת ידו עברו סכומי כסף גדולים מתוך האמון שניתן בו, אך גנב אותם למען עצמו. כן אשקול את הצורך להרתיע באופן משמעותי מביצוע עבירות אלה עקב קלות ביצוען בשל ניצול יחסי האימון לרעה, כששיקולי הגמול וההרתעה בענישה הולמת נועדו להגן על האינטרס הציבורי.

מנגד אביא בחשבון את הסתבכותו ראשונה של הנאשם עם החוק, על רקע קשיים כלכליים, שהביאו לנטילת הלוואות בשוק האפור, הודייתו במיוחס לו והחיסכון בזמן השיפוטי, העובדה שסכומי הגניבה הוחזרו לבסוף לתעודתם ע"י הבנק, כשמנגד אביא בחשבון כי בעבירות אלה, הנאשמים הינם לרוב אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי, והמחוקק קבע עונש חמור לעבירה זו. כן אביא בחשבון את העובדה שהנאשם מפרנס את אשתו ואמו.